אלרגיה למזון
מי נמצא בסיכון ואיך מאבחנים ומטפלים?
מה גורם להתפתחות אלרגיה למזון, מה ההבדל בין האלרגיה לבין אי סבילות למזון, אילו מזונות עלולים לעורר את המחלה וכיצד ניתן לאבחן ולטפל? התשובות בפנים"
אלרגיה היא מחלה כרונית שמקורה בתגובה לא צפויה של מערכת החיסון לחומרים שבאופן תקין אינם מזיקים לגוף, בהם גם מזונות שונים. בהשוואה לסוגי האלרגיה האחרים אלרגיה למזון אמנם נדירה יותר, אך היא עלולה להוביל לתגובה מסכנת חיים ועל כן אבחונה חשוב במיוחד. למעשה, כל מזון עלול לגרום לאלרגיה בגילאים שונים. המזונות נפוצים שעלולים לגרום לאלרגיה בילדים הם חלב, ביצים, שומשום, בוטנים ואגוזים שונים. במבוגרים שכיחה יותר אלרגיה לדגים ולמאכלי ים.
מה גורם להתפתחות של אלרגיה למזון?
קיימות תיאוריות שונות לגבי הגורמים להתפתחות האלרגיה. בעבר נטו לחשוב שחשיפה לחלבונים המצויים במזונות שידוע שלהם פוטנציאל לעורר תגובה אלרגית בגילאים מוקדמים מאוד, היא זו שיכולה לעורר אלרגיה. על כן, ההנחה הגורפת הייתה הימנעות ממזונות שנחשבים כאלרגיים (כמו בוטנים ביצים וחלב) בגילאים מוקדמים. כיום הדעה הרווחת היא הפוכה, וגורסת כי כדאי לחשוף תינוקות למזונות שנחשבים אלרגיים, במטרה למנוע התפתחות של אלרגיה במהלך החיים. הדוגמה הבולטת לכך היא מחקר ישראלי בו נמצא כי חשיפה מוקדמת למזון שמכיל בוטנים (או בשמו המוכר – במבה) עשויה למנוע התפתחות של אלרגיה לבוטנים בילדים.
מי נמצא בסיכון להתפתחות אלרגיה למזון?
אלרגיה למזון שכיחה יותר בילדים ולרוב תחלוף בשנה החמישית או השישית לחיים. בנוסף, אלה הסובלים מתופעות אלרגיות אחרות, כמו נזלת אלרגית ואלו בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מאלרגיה מצויים בסיכון גבוה יותר לסבול מאלרגיה למזון.
אי סבילות למזון או אלרגיה: מהם ההבדלים?
חשוב להבדיל בין אלרגיה למזון לבין אי סבילות למזון: אי סבילות למזון היא בעיה הגורמת לאי נוחות ולבעיות במערכת העיכול, לרבות כאבי בטן ושלשולים, אך היא אינה מסכנת חיים. המצבים השכיחים הנכללים תחת הגדרה זו הם חוסר סבילות לסוכר החלב (לקטוז) ותגובת נגד לחלבון החיטה – גלוטן (תופעה המכונה גם צליאק).
לעומת זאת, במצבים של אלרגיה למזון הגוף מגיב נגד חלבונים שונים המצויים במזונות מסוימים, ללא כל תלות בכמות החלבון הקיימת במזון אליו נחשפים. התגובה האלרגית אינה גורמת רק לאי נעימות, היא עלולה להיות דרמטית ולהוביל לתופעות חמורות, בהן הקאות, קוצר נשימה ועוד. לעיתים, אלרגיה למזון עלולה לגרום לתגובה אנפילקטית קשה (שוק אנפילקטי) המתבטאת בירידה בתפקוד הלב, בלחץ הדם ואף באבדן הכרה. ללא טיפול מידי, שוק אנפילקטי עלול אף להוביל למות החולה. בשל סכנת החיים הכרוכה בתגובות אלרגיות למזון, קיימת חשיבות עליונה לאבחון האלרגיה כדי למנוע חשיפה בשוגג למזונות האלרגיים ותגובה פיזיולוגית קיצונית.
איך ניתן לאבחן אלרגיה למזון?
האבחנה מסתמכת בראש ובראשונה על אירוע חשיפה למזון מסוים ותגובה פיזיולוגית אליו, כאשר קיים קשר נסיבתי ברור. כלומר, חשיפה ראשונית למזון שהובילה לתגובה אלרגית מהירה (כעבור כ-20-30 דקות מרגע החשיפה). פעמים רבות התגובה יכולה להיות קלה ולהתבטא בעקצוץ בפה, נפיחות, או פריחה. עם זאת, לעיתים התגובה האלרגית יכולה להיות חמורה יותר ולהתבטא בקוצר נשימה, הקאות קשות, ירידה בלחץ דם, אבדן הכרה ואף מוות. חשוב לזכור, כי בכל הנוגע לתגובה האלרגית אין חוקיות: גם אם מספר חשיפות למזון החשוד כאלרגי הובילו לתופעות לוואי קלות, אין זה אומר שהחשיפה הבאה תוביל לתגובה קלה. התגובה האלרגית אינה תלויה מאפיינים נוספים, כמו גיל במין או בכמות המזון שאליו נחשפים ועל כן לא ניתן לצפות את חומרתה.
החלק השני של האבחנה מתבסס על ביצוע של טסטים (תבחיני עור). בדיקה זו כוללת חשיפה עורית לריכוז של מזון טרי או לחלבון מסחרי ובחינת התגובה כעבור כחצי שעה.
בנוסף, ניתן לבצע בדיקת דם ספציפית למזונות אלרגיים מסוימים (בדיקת RAST). בדיקה זו בוחנת קיום של נוגדנים ספציפיים מסוג IgE .
לרוב אבחון האלרגיה יסתמך על קיום של קשר סיבתי ועל בדיקת טסטים חיובית בדם או בעור. במקרים מסוימים כאשר קיים ספק, ניתן לבצע חשיפה הדרגתית מבוקרת למזון אליו יש חשד שהמטופל אלרגי. בדיקה כזאת תתבצע אך ורק תחת השגחה במרפאות האלרגיה בבתי החולים.
מהן דרכי הטיפול באלרגיה למזון?
הטיפול באלרגיה למזון מבוסס בעיקרו על הימנעות מחשיפה למזון האלרגי. בנוסף, אדם אלרגי למזון יקבל גם ערכה לטיפול חירום במקרה של חשיפה בשוגג. ערכה זו כוללת תרופות המכילות אנטיהיסטמינים (בכדורים או בסירופ) שמסייעים במצבים בהם התפתחו תסמינים קלים, וכן גם מזרק אוטומטי של אדרנלין (אפיפן) לטיפול במצבים בהם התפתחה תגובה אלרגית מסכנת חיים. במצב זה, מעבר לטיפול העצמי באמצעות מזרק, יש לפנות באופן מידי לבית חולים.
כפי שצוין לעיל, אלרגיה למזון צפויה לרוב לחלוף עד לגיל חמש. בשל כך, חלק מהטיפול יכלול גם מעקב עד לשלב בו לא תתרחש תגובה אלרגית בבדיקת הטסטים. במקרים אלו, הילד יזומן למרפאת האלרגיה בבית החולים שם תתבצע חשיפה הדרגתית ומבוקרת למזון האלרגי כדי להוכיח שהאלרגיה חלפה.
במקרים בהם אין עדות לכך שהאלרגיה חלפה, ניתן כיום לקבל טיפול באמצעות חשיפה הדרגתית. חשוב לציין כי טיפול זה אינו ניתן במסגרת סל הבריאות וזמין רק בחלק ממרפאות האלרגיה בארץ בתשלום. במהלך הטיפול מתבצעת חשיפה הדרגתית למזון האלרגי שמטרתה "להרגיל" את הגוף שלא להגיב אליו. בסוף הטיפול הילד ממשיך לצרוך את המזון האלרגי באופן קבוע וכך הוא אינו מפתח אליו אלרגיה. לדוגמה, ילד אשר אובחן כסובל מאלרגיה לבוטנים ועבר טיפול באמצעות חשיפה הדרגתית, יקבל מרשם לצריכת בוטנים קבועה בסוף הטיפול כדי למנוע את הישנות אלרגיה.
לסיכום, ללא אבחון והימנעות מחשיפה למזונות האלרגיים, אלרגיה למזון עלולה להיות מסכנת חיים ואף להסתיים באסון. עם זאת, באמצעות אבחון מקיף וטיפול מתאים ניתן להתמודד עם התופעה ביעילות.
מהן ההשלכות של נזלת אלרגית במצבים של אי טיפול?
אם היא אינה מטופלת, נזלת אלרגית יכולה להפוך למטרד משמעותי אשר פוגע באורח החיים ובתפקוד היומיומי. מעבר לכך, היעדר טיפול באלרגיה עלול להוביל לסיבוכים במערכת האף וסינוסים. במקרים מסוימים, הדלקת הופכת להיות מזוהמת (נזלת שהופכת להיות מוגלתית) והיא מובילה לעיתים להתפתחות של סינוסיטיס, מצב אשר דורש טיפול אנטיביוטי. בנוסף, עלולים להתפתח שינויים כרוניים במערכת האף שלעיתים עלולים אף לדרוש התערבות ניתוחית. לבסוף, אנשים שסובלים מנזלת אלרגית פעמים רבות סובלים גם מאסתמה. היעדר טיפול בנזלת האלרגית עלול להחמיר את האסתמה הנשימתית, ומנגד טיפול יעיל עשוי להוביל להטבה במצב האסתמה.