אורטיקריה
פריחה שגרתית או אורטיקריה? התסמינים שיעזרו להבדיל, האבחון והטיפול
אורטיקריה היא פריחה המאופיינת בנגעים בולטים בעלי גוון אדמדם ומרכז נגע בהיר. הנגעים, שבמקרים מסוימים מתפרשים על פני חלקי עור נרחבים, גורמים לאי נוחות ועלולים לפגוע באופן ניכר באיכות החיים: מה גורם לאורטיקריה, האם היא מסוכנת וכיצד ניתן לטפל בה? כל מה שחשוב לדעת בכתבה שלפניכם
אורטיקריה, הנקראת גם סרפדת או חרלת, היא פריחה המאופיינת בנגעים מורמים אשר בולטים מעל לפני העור, בעלי גוון אדמדם ומרכז נגע בהיר יותר. אורטיקריה יכולה להתבטא בנגעים בודדים או מרובים הפרושים על פני כל הגוף ולרוב יגרמו לתחושת גרד. גודל הנגעים משתנה, והוא עלול להגיע עד לעשרות סנטימטרים. הפריחה המתפתחת חולפת ולרוב תימשך מספר שעות (עד ל-12 שעות) שלאחריהן לא יהיה כל זכר לנגעים. לעיתים האורטיקריה מלווה גם באנגיואדמה – בבצקת ממוקמת וחולפת של השכבות העמוקות של העור המתפתחת בעיקר באזור השפתיים, סביב העיניים, או בכפות הידיים והרגליים. האורטיקריה יכולה להופיע כאירוע בודד וחריף – אז תכונה אורטיקריה אקוטית, או כמאורע מתמשך (מעל לשישה שבועות) של פריחה הולכת ובאה – אז תוגדר כאורטיקריה כרונית.
מה גורם לאורטיקריה?
לעיתים, הפריחה נגרמת עקב חשיפה לאלרגן מסוים המצוי במזון או בתרופות. במצבים אלה, הפריחה תופיע לרוב מספר דקות לאחר החשיפה לגורם האלרגי.
עם זאת, פעמים רבות המחלה מתפרצת ללא כל סיבה ברורה. מצב זה מכונה אורטיקריה אדיופטית. מדובר בתגובה אוטואימונית שבמהלכה הגוף מייצר נוגדנים כנגד עצמו, ללא כל קשר לחשיפה לאלרגנים שונים. בדומה למצבים אוטואימוניים אחרים, אורטיקריה המתפתחת מסיבות לא ידועות נפוצה יותר בנשים מגילאי 10-50. מרבית המקרים המובילים לפניה לרופא אלרגיה הם אותם מקרי אורטיקריה אדיאופטית שסיבתה אינה ידועה.
האם מדובר במצב מסוכן?
אורטיקריה אדיופטית לרוב אינה מסוכנת, גם אם היא מלווה באנגיואדמה. עם זאת, הפריחה עלולה לגרום לאי נוחות ניכרת ולפגיעה קשה באיכות החיים, בשל המראה, הגרד המטריד או תחושת אי הנוחות, ועל כן מומלץ לטפל בה.
התסמינים יופיעו לרוב לאחר חשיפה לאלרגן אליו האדם רגיש: אם מדובר באלרגן שאינו תלוי בעונות השנה, כמו קרדית אבק הבית או אפיתל של בעלי חיים, התסמינים יופיעו באופן אקראי לאחר חשיפה אליו. לעומת זאת, בקרב אלה הרגישים לאבקני פריחות שונות (לדוגמה פריחת עץ הזית, פריחת הדשא, פריחת עשבי בר ועוד), התסמינים יופיעו לרוב בזמני הפריחה.
חשוב לזכור כי לא כל נזלת כרונית היא בהכרח גם אלרגית ולמעשה, רק כמחצית ממקרי הנזלת הכרונית מקורם באלרגיה. עם זאת, חלק מהבירור של נזלת כרונית ומתמשכת חייב לכלול גם בדיקה והערכה של רופא אלרגיה, בייחוד כאשר על הפרק עומדת האפשרות להתערבות ניתוחית בשל הנזלת.
כיצד ניתן לאבחן אורטיקריה?
למרות שברוב המקרים מדובר הפריחה אינה נובעת מגורם ברור, כמו מחולל אלרגיה או מחלה סיסטמית (זיהומית או אוטואימונית), בשלב הראשון לאבחון יתבצעו בדיקות שונות כדי לשלול סיבה משנית להתפתחות המחלה. כחלק מהבירור רופא האלרגיה יבצע בדיקות דם שונות, כמו ספירת דם ובדיקת תפקודי כבד, כמו גם בדיקות צואה ושתן. לאחר שלילת גורם משני להתפתחות הפריחה, האבחנה תתבצע על סמך אנמנזה ובדיקה קלינית המציגה מראה אופייני לאורטיקריה.
איך ניתן לטפל?
הטיפול באורטיקריה כרונית מבוסס על מתן תרופות מקבוצת האנטי היסטמינים, הניתנות במינון גבוה מן המקובל. לעיתים ישולב גם טיפול קצר טווח בסטרואידים או בתרופות נוספות.
במקרים קשים, ניתן גם לטפל באמצעות תרופות ביולוגיות הניתנות באמצעות זריקה חודשית במרפאות האלרגיה. התרופות מסייעות בשליטה על מנגנון המחלה הבסיסי וכך עוצרות את הופעת הפריחה. לרוב, האורטיקריה תחלוף מאליה לאחר תקופה ומרבית החולים יחלימו לאחר כחצי שנה עד שנה. במקרים מסוימים המחלה תעלם לחלוטין ובאחרים היא תחזור לאחר תקופה מסוימת.